נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (אגף מס הכנסה)

פסק דין

עסקינן בתביעה הנובעת מדרישת אגף המכס והמע"מ לתשלום מיסי מכס על ידי התובעות, בגין עלויות הכשרת בשר כבש בחו"ל טרם ייבואו ארצה.

רקע עובדתי

1.התובעות הן חברות ישראליות אשר עוסקות, בין היתר, בייבוא בשר מדרום אמריקה.

2.על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס הקניה על טובין, מוטל על ייבוא בשר כבש מכס בשיעור 50% מערך הטובין.

3.בהתאם לחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד – 1994, חל איסור לייבא לישראל בשר כבש שלא התקבלה לגביו תעודת הכשר מהרבנות הראשית. לפיכך, פעלו התובעות בחו"ל להכשרת הבשר וקבלת תעודת הכשר עוד בטרם ייבוא הבשר לישראל.

4.בשנת 2007, לאור ביקורת שנערכה על ידי המכס אצל התובעות, טענה הנתבעת כי התובעות אינן כוללות את עלויות הכשרת ושחיטת בשר הכבש בערך הטובין לצרכי מס, וכי הן לא שילמו מכס בשיעור 50% על עלויות אלו.

5.ביום 2.12.07 הוציאה הנתבעת לתובעות הודעות בדבר חיוב במכס, במסגרתן דרשה תשלומי מכס בגין עלויות ההכשרה של בשר הכבש בחו"ל בין השנים 2003-2007 כדלקמן:

א.מהתובעת 1 – סך של 1,523,268 ₪.

ב.מהתובעת 2 – סך של 273,371 ₪.

ג.מהתובעת 3 – סך של 76,673 ₪.

ד.מהתובעת 4 – סך של 65,080 ₪.

6.התובעות התנגדו להודעות אלה וטענו כי אין לכלול את עלויות הכשרת ושחיטת בשר הכבש בערך הטובין לצרכי מס, ולפיכך הגישו תובענה זו בה עתרו לקביעה כי דין הודעות החיוב להתבטל, וכי על הנתבעת להשיב להן סכום של כ-200,000 ₪ שהופקד בידי המכס בגין משלוחים חדשים של בשר כבש משנת 2008, וכן להשיב להן סכומי עמלות לבנק לצורך הוצאת ערבויות בנקאיות. טענות חלופיות של התובעות היו כי אינן חייבות בתשלום הודעות החיוב לאור עמידתן בהוראות הפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק מסים עקיפים"), וכן כי הוצאות ההכשרה והשחיטה שהוצאו בפועל על ידי התובעות, היו נמוכות מאלה שנקבעו על ידי הנתבעת, ולכן עליה להפחית את סכומי הגירעון בהתאמה.

יצויין כי התובעות הפקידו ערבויות כנגד הגירעונות אשר הוצאו להן על ידי המכס, וסוכם בין הצדדים כי יעוכבו הליכי הגבייה והאכיפה, עד לסיום התובענה דנן.

7.יובהר כי עלויות ההכשרה והשחיטה בהן עוסקת תביעה זו הן הוצאות בגין עבודות שחיטה והשגחת כשרות על ידי עובדים ששירותיהם נשכרו על ידי התובעות לצורך ביצוע הפעולות הדרושות להכשרת בשר הכבש בחו"ל. שכרם של המועסקים הנ"ל שולם על ידי התובעות בחלק מהתקופה הרלבנטית ישירות לאותם עובדים, ובעיקר התקופה הרלבנטית, שולם הוא לחברה שסיפקה לתובעות שירותי השגחת כשרות ושחיטה ביחס לבשר המיובא (מדובר בחברה שאיננה ספק הבשר).

טענות התובעות

8.עלויות השגחת הכשרות אינן מהוות חלק ממחיר העסקה לפי הגדרת "ערך העסקה" בסעיף 132 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס"). אין מדובר בתשלום בעד הבשר המיובא, אלא עבור שירותים נוספים ונלווים, ואין מדובר בתשלום ששולם לספק הבשר המיובא, אלא לצדדים שלישיים. פעולת השחיטה עצמה היא שולית ביותר ביחס לכלל הוצאות הכשרות.

9.עלויות השגחת הכשרות אינן מהוות "תוספת" למחיר העסקה הנמנית ברשימה הקבועה בסעיף 133 לפקודת המכס. אותו סעיף מונה רשימה סגורה של הוצאות וסכומים שמותר להוסיפם למחיר העסקה, ומשהעלויות הנ"ל אינן נמנות על רשימה זו, חל איסור להוסיפם למחיר העסקה.

10.על פי מאמרי פרשנות של ארגון המכס העולמי, המפרשים את ההסכם הבינלאומי להערכת טובין של ארגון הסחר העולמי (להלן: "הסכם גאט"ט"), שאומץ בתיקון 15 לפקודת המכס, פעולות שמבצע היבואן ביוזמתו בטובין, ואשר אינן תנאי לקיום העסקה מצד המוכר, אינן חלק ממחיר העסקה לצרכי מכס, ואין להוסיפן למחיר העסקה. עלויות השחיטה והכשרות שמשולמות על ידי התובעות אינן מהוות תנאי לקיום העסקה, והן פרי יוזמתן הבלעדית של התובעות, לצורך קידום מכירותיהן בישראל.

כך גם על-פי חוות דעת של רשות המכס בארה"ב.